The Woman from Svoge

רכבת לילה מסופיה לוורנה, בעיצומו של חורף מזרח אירופאי קשה. גבר ואישה, זרים אחד לשני, חולקים קרון רכבת. בתוך הקור הצורב והניכור, הם נסחפים למפגש ששניהם יודעים שאין לו המשך. גלגלי הרכבת מכתיבים את הקצב, מניעים אותם אחד כלפי השני. אינטימיות ללא שמות, ללא מילים. קטר הרכבת מתנשף והם מתאמצים להסדיר נשימה. כעבור 9 שעות נסיעה, הרכבת מגיעה אל רציף המציאות והלילה מתפוגג אל ערפילי הבוקר. הם פונים כל אחד לדרכו, אך הזיכרון של ההצטלבות החד פעמית. יישארו איתם גם שנים שאחרי. הוא רקח מאותו זיכרון בושם.